#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפ. המוכר את השדה מכר את האבנים שהם לצרכה. מה הם אבנים שהם לצרכה ובאיזה אופן מכורות? 	"בבבל פירשו אבני דאכפא, שלאחר שקצרו העומרים מניחים אותם לייבשם, ומניחים עליהם אבנים כדי שלא יפזרם הרוח, לר""מ דמתקנן אע""ג דלא מחתן, לרבנן לא נמכרים אא""כ מחתן. רשב""ם פירש שלר""מ מכורות אע""פ שלא מונחות בתוך השדה אלא חוץ לשדה ולרבנן רק אם מחתן בתוך השדה. והתוס' (ד""ה והוא) פירשו שלר""מ מכורות אע""פ שמעולם לא הונחו על העומרים ולרבנן דוקא שכבר הונחו אף שאינן מונחות כעת.<br>עולא אמר אבנים הסדורות בתוך השדה לעשות גדר לשדה, לר""מ דמתקנן אע""ג דלא סדרן, לרבנן רק אם סדרן."	בבא בתרא סט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפב. בעי רבי אלעזר מלבנות של פתחים מהו. על אלו פתחים מדובר ומדוע הביאה הגמי ספק זה כאן? 	"לרשב""ם מדובר בפתחי בתים, ומשום שהמשנה חילקה בין שומירה העשויה בטיט לשאינה עשויה בטיט, לכן הביאה הגמי ספק זה כאן שמחלקת גם כן בין עשויה בטיט למחוברת ביתדות.<br>לתוס' (ד""ה בעי) מדובר בפתחי שומירה, ומשום שהמשנה אמרה שמכר את השומירה הביאה הגמ' ספק זה כאן."	בבא בתרא סט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רפג. למה נפק""מ שמצרים מן התורה? "	"הרשב""ם כתב שהקונה את השדה קנה את המצרים עצמם וכל האילנות הנטועים במצר, דמצרים בכלל שדה <sup>קנח</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנח.  הרשב""א כתב שהראב""ד פירשה שאם לא מצר לו מצרים יכול לומר לו שלא מכר אלא תשעה קבין. ועוד פירש הראב""ד שאין גבולותיה מסומנים באותה בקעה, ואם לא מצר לו מצרים יכול לטעון [ועי""ש בהערה[. והרשב""א פירש שנפק""מ להיכא דקרו לשדה שדה ולבקעה נמי שדה מצר לו מצרים החיצוניים, אע""פ שלא כתב ליה ולא שיירית, קנה הכל משום דמצרים מן התורה. ועוד נפק""מ לגרעון הלוקח שאם מצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר שאין לו אלא ארוך כנגד הקצר או כנגד ראש תור ולא את כל השדה.</span>"	בבא בתרא סט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפד. מי שמוכר קרקע לחבירו צריך לכתוב לו דיקלין ותאלין והוצין וציצין. מדוע צריך לכתוב כן? 	"משום שופרא דשטרא. ופי' רשב""ם שאפילו אם יבואו לפני ב""ד טועין יתנו לו שהרי מפורשים בתוך השטר <sup>קנט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנט.  והרשב""א הביא פי' הראב""ד שאם לא כתב כן יוכל לערער על מכירתם כל זמן שלא החזיק בהם הקונה. וחלק עליו הרשב""א ופירש שצריך לכתוב כן משום שלא כולם בקיאים בדינים, וכדי שלא יבוא לריב עמו ולתובעו לדין.</span>"	בבא בתרא סט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפה. מה הדין כשאומר לו ארעא ודיקלי? 	"לרשב""ם אם יש לו דקלים יתן לו שני דקלים חוץ מאלו שבשדה, ולתוס' (ד""ה ארעא) אם יש בשדה דקלים יתן לו שנים<br>מתוכם. אם אין לו דקלים יקנה לו שני דקלים. אם משועבדים דקליו למלוה יפדה לו שני דקלים."	בבא בתרא סט: ותוס'		
